משברים מביאים איתם הזדמנויות. משבר הסאב פריים שהפיל את שווקי המניות בעשרות אחוזים הביא איתו עשור של עדנה, ריביות עולמיות אפסיות, הרחבה מוניטרית אגרסיבית ואיתה שוק מניות עולמי ומקומי שעלה כמעט באופן לינארי.לאורך השנים השוק סבל מהפרעות נקודתיות בדמות ה-ברקזיט, מלחמות סחר, ולאחרונה הכרזות על ריבית במגמת עליה קונסיסטנטית. אך האם אנו באמת צריכים לדאוג ממצב של סביבת ריבית עולה והאם לחילופין זאת הסביבה הנכונה ובריאה לשווקים?
ובכל זאת, כמשקיעים, אנו יודעים שסביבת ריבית עולה עשויה לזעזע את השווקים, שכן עלויות הגיוס עולות ביחס ישר לעליית הריבית וגם אגרות החוב אשר תשואתן עולה כתוצאה מעליית הריבית נפגעות. אם כך, איך בכל זאת ניתן לעבור את תקופת הביניים של עליית הריבית ללא פגע ואולי אף להרוויח מכך? ובכן להלן מספר אפשרויות השקעה אשר נהנות מסביבת ריבית עולה או לחילופין אדישות לה.
1. כמובן שאגרות חוב בעלות מנגנון ריבית משתנה, נהנות מתקופה זו, שכן המנגנון שלהן מאפשר הצמדות לריבית הליבור קצרת הטווח (או לחילופין לריבית בנק ישראל), אגרות חוב אלו מציעות לרוב קופון שמעניק את הריבית קצרת הטווח פלוס ריבית קבועה, מנגנון זה למעשה מאפשר למשקיעים להנות מעליות הריבית לאורך זמן כאשר עליית הריבית מגדילה את הקופון התקופתי. השקעה באגרות חוב בעלות מנגנון ריבית משתנה,
ניתנות לרכישה כאגרות ספציפיות או כתעודות סל , FRNs (FLOATING- RATE NOTES)
המכילות מספר רב של אגרות חוב ומחלקות קופונים שוטפים. כמו כן, ניתן לרכוש אגרות חוב FIX TO FLOATER
אשר אלו אגרות חוב בעלות מנגנון ריבית קבועה עד למועד מסוים בו האגרות הופכות להיות בעלות מנגנון של ריבית משתנה.
2. דרך נוספת להתגונן מפני עליות ריבית היא כמובן קיצור מח"מ. ככל שאגרת החוב ארוכה יותר היא רגישה יותר לשינויי ריבית ולכן לא מן הנמנע לבצע שיפטינג מאגרות חוב בעלות מועד פדיון בינוני - ארוך (מעל חמש שנים) למועד פדיון קצר יותר (עד חמש שנים).
בישראל יש לשים לב לכדאיות בין אגרות חוב שקליות לצמודות וזאת על ידי בדיקת עקומות התשואה הממשלתיות כפונקציה של זמן. ככל שהפיצוי בתשואת אגרות החוב השקליות גבוה יותר ומפצה על האינפלציה כך ישנה כדאיות להשקעה באג"ח שקליות וההפך כאשר המרווח מצטמצם.
3. מנגנון הגנתי נוסף קיים באגרות חוב להמרה. אג"ח אלו נהנות ממנגנון המרה, מאגרות חוב למניות ולכן מתנהלות לרוב יותר כמו המניות עליהן הן נשענות מאשר על הנעשה בעולם אגרות החוב. אגרות חוב אלו נפגעות פחות ואף עולות בתקופה של ריבית עולה וניתן לרכוש אותן באמצעות תעודות סל להקטנת הסיכון וכמובן אף באופן ישיר.
4. לאחוז את המקל בשני קצותיו.. יצירת מח"מ סינטטי על ידי רכישת אגרות חוב קצרות מצד אחד ורכישת אגרות חוב שמועד פדיונן (כמעט) אין סופי. ישנן אגרות חוב שמועד פדיונן כה ארוך שהן "יוצאות מהמשחק" של הרגישות לשינויי הריבית ולכן גם מעניינות להשקעה בתקופת ריבית עולה.
אלו הן ה-PERPETUALs הקרויות גם אג"ח צמיתות. "אגרות" אלו מספקות לרוב קופונים יחסית גבוהים, אך כידוע אין ארוחות חינם בשק ההון. "אגרות" אלו הנן נחותות ביחס לאגרות החוב הרגילות של החברה, הן נחותות גם ביחס לבעלי המניות כך שאם חלילה החברה מגיעה ל-"דיפולט", קרי, חדלות פרעון, בעלי אגח אלו הנם האחרונים להנות מפיצוי. מה גם, שכיוון שלאגרות אלו אין מועד פדיון למעשה המשקיע לא מקבל את הקרן לעולם – אלא רק עם מכירת האגרת. עם זאת, לחלק מאגרות אלו קיים מנגנון של "קריאה" לכסף כך שייתכן והחברה תחליט כן לפדות את אגרות החוב או אז האג"ח תפדה במחיר 100 ותשלם קופון אחרון (לשם כך יש לבדוק היטב את התשואה לקריאת האג"ח). לאגרות אלו קיים מנגנון FIX TO FLOATER אשר לרוב האגרת נקובה בריבית קבועה עד למועד הקריאה, והיה והחברה לא "קראה" לאגרת, כלומר לא פדתה את הקרן, היא תתחיל לשלם ריביות במנגנון של ריבית משתנה.
לאור העובדה כי חברות גדולות וטובות מנפיקות אגרות אלו, ישנה כדאיות ברורה לבחון השקעה זו כחלק מניירות הערך בתיק ההשקעות תוך פיזור אופטימלי בין הגופים השונים.
לבסוף צריך לזכור כי חזרה לסביבת ריבית נורמלית היא כורח המציאות, היצמדות למצבי חרום ולריביות אפסיות יוצרת סביבה א-נורמלית הן בשוק האג"ח והן בשוק המניות, נוצרים עיוותים ביחסים בין המטבעות בעולם, התחושה היא של חוסר יציבות תמידית וחשש ממפולת. חזרה לסביבת ריבית טבעית תביא גם הנפקות חדשות עם תשואות גבוהות יותר, כאשר המשקיעים יוכלו להנות שוב מריביות חיוביות גם בטווחי השקעה קצרים והמשק יוכל להמשיך להנות מצמיחה שנובעת מפעילות עסקית אמיתית ולא מהרחבות מוניטריות אגרסיביות שיוצרות עיוותים שכולנו עשויים לשלם עליהם את המחיר.
אין לראות באמור לעיל כהמלצה לרכישה/ מכירה/ של ניירות ערך כל פעולה בניירות ערך תתבצע
לאחר התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך ולאחר ניתוח צרכים אישי
