רוית לגו, מייסדת ובעלים של Eternity Family Office, תסביר במאמר מהם השיקולים בבניית תיק השקעות לבעלי הון בגיל השלישי, ועו"ד מיטל ליברמן, העוסקת בנאמנויות והעברה בין-דורית של נכסים, תפרט את הכלים המשפטיים הקיימים לטובת שמירת ההון המשפחתי וניהולו באופן תקין לאורך זמן.
איך בונים נכון תיק השקעות לבעלי הון בגיל השלישי? (רמז: מסתכלים רחוק קדימה)
בניית תיק השקעות היא בראש ובראשונה הסתכלות על צרכי הלקוח בטווחי זמן שונים. לרוב נהוג לסווג לקוחות בגיל השלישי כסולידיים ושונאי סיכון. אנו רואים זאת בקופות הגמל השונות המוכוונות גיל וכן בהסתכלות הכללית שמתייחסת לגיל מתקדם כפקטור להקטנת רמות הסיכון ומעבר לתיקים נטולי סיכון. אך האם הסתכלות זו הנה נכונה כשמדובר בבעלי הון רב? אני סבורה שהתשובה לכך היא שלילית, ודווקא נכון יותר לבחון את צרכיהם של לקוחות בעלי הון בגיל השלישי בראיה ארוכת טווח, קרי - בין-דורית, לעבר הצרכים של ילדיהם ואף של נכדיהם.
כדי לבנות תיק השקעות המתאים לצרכי הלקוח מתוך ראייה לטווח ארוך, חשוב לוודא לפני כן שיש מענה הולם גם לצרכים בטווח הזמן המיידי. הדבר נעשה על ידי מיפוי מלא של נכסי הלקוח והכנסותיו מצד אחד, וכל הוצאותיו השוטפות מהצד השני. בעת מיפוי נכסי הלקוח, חשוב להבחין בין נכסיו הנזילים, כגון פיקדונות, השקעות, קצבאות שונות, ולבין נכסים שאינם סחירים, כגון הכנסות מנדל"ן והשקעות פרטיות למיניהן.
אם לפי המיפוי עולה שההכנסות השוטפות מכסות את ההוצאות השוטפות ברמה מספקת, מומלץ להקצות חלק מהיתרה לטובת הוצאות שאינן הוצאות שוטפות, כמו הוצאות בלתי צפויות, כגון טיפולי שיניים וטיפולים משמרים, או הוצאות חד-פעמיות מתוכננות, כגון טיולים, רכישת רכב ורכישת דירה. יתרה זו תושקע בהתאם לצרכי הלקוח וברמת הסיכון המתאימה לו.
אם לחלופין, ניתן להצביע על פער וההכנסות השוטפות לא מכסות את ההוצאות השוטפות ברמה מספקת, המביא לכך שההוצאות השוטפות גורעות מההון שהצטבר (הקרן), מומלץ להקצות חלק מהקרן לטובת "תיק צריכה", שיושקע באגרות חוב ו/או מניות דיבידנד המחלקות ריבית או דיבידנדים שוטפים, וזאת במטרה שהלקוח ישתמש בהכנסות מתיק הצריכה לטובת הוצאותיו ובכך יפחית את השימוש בהון שהצטבר.
לאחר שניתן מענה לטווח הזמן המיידי, ניתן להמשיך ולבחון את צרכי הלקוח בטווח הזמן הארוך, מתוך התחשבות בצרכי דור ההמשך – הילדים, הנכדים ולעתים גם הנינים. ככלל, רצוי שתיקי השקעות עבור דור ההמשך יהיו בעלי ראיה שונה, המנצלת את אפקט הזמן לטובת בניית תיקי השקעות בעלי רמת סיכון גבוהה יותר עם חשיפה מנייתית גבוהה יותר בדרך כלל. גם כאן יש לשים דגש על רצון הלקוחות ועל המטרות לשמן הכסף ישמש, ולבנות את תיק ההשקעות בהתאם.
לסיכום, ניתוח צרכי הלקוח מהטווח המיידי ועד הטווח הארוך, ובניית תיק השקעות מותאם אישית בהתאם לניתוח זה, מאפשרים למשפחה ולדורות קדימה ליהנות מעליית ערך לאורך זמן, ומכאן גם מרווחה כלכלית ומיכולת טובה יותר לעמוד באתגרים שונים על פני זמן רב.
כיצד יש לפעול משפטית על מנת לשמור על ההון המשפחתי ולנהלו באופן תקין לאורך זמן?
חלק בלתי נפרד מבניית אסטרטגיה להגדלת ההון הוא בניית אסטרטגיה לשמירת ניהולו התקין לאורך זמן, כאשר גורמים שונים ורבים עשויים לאיים על כך, כמו לדוגמה: אובדן היכולת לנהל את ההון בעקבות ירידה קוגניטיבית, פטירה, גירושין, סכסוכים במשפחה, ועוד. אמנם לא ניתן לצפות את העתיד, אך בהחלט ניתן להיערך לקראת תרחישים שונים שעשויים לקרות במשפחה, ובכך להימנע ממשברים ופגיעה ברווחתם ובאיכות חייהם של בני המשפחה היום ובעתיד.
הכלי המוכר והנפוץ ביותר הוא הצוואה. צוואה היא מסמך משפטי אשר מאפשר לאדם לצוות מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו. כך למשל, מצווה יכול לקבוע בצוואתו מי יזכה בתיק ההשקעות, ובכך למנוע את פיצולו בין יורשים רבים, שלא בהכרח מסכימים ביניהם.
כלי חשוב נוסף הוא הסכם ממון לבני זוג נשואים, או הסכם חיים משותפים לידועים בציבור. בעוד צוואה קובעת איך יחולק רכושו של אדם, הסכם ממון או חיים משותפים מגדיר מה רכושו של אותו אדם כולל. כך לדוגמה, אם תיק השקעות מוחזק על שם אחד מבני הזוג אשר מעוניין להוריש אותו לילדיו, יש צורך גם בהסכם ממון או חיים משותפים שייקבע שמלוא הזכויות בתיק ההשקעות הן של בן הזוג הרשום.
פטירה אינה הקושי היחיד, וישנו קושי משמעותי נוסף אשר בא לי ביטוי עוד בחיים. כך, אדם המחזיק תיק השקעות עשוי לחוות הדרדרות קוגניטיבית ולאבד את יכולתו לקבל החלטות באופן עצמאי. אם בעלי תיק ההשקעות לא נערך מראש, מקובל בנסיבות כאלה למנות אפוטרופוס לרכוש ע"י בית המשפט, ומרגע מינויו, כל ההחלטות הנוגעות לתיק ההשקעות יתקבלו ע"י האפוטרופוס, ולא בהכרח בהתאם לרצונו או כוונתו של בעלי התיק. זאת ועוד, אפוטרופוס הממונה באופן זה כפוף למגבלות שונות על פי דין, אשר בין היתר מחייבות את הורדת רמת הסיכון של תיק ההשקעות. כאשר מדובר בתיק השקעות המיועד לדורות הבאים, פעולה כזאת אינה מתיישבת עם אסטרטגיית ההשקעות בתיק ואף עשויה לפגוע בתשואה העתידית.
הפתרון למצב כזה הוא עריכת ייפוי כוח מתמשך מראש, כאשר בעלי תיק ההשקעות עדיין כשיר וצלול, הכולל הנחיות מתאימות בנושא השקעות. כך, במקרה של אובדן כשרות משפטית, מיופה הכוח על פי ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתפקידו, וממשיך לנהל את השקעות הממנה, בעלי התיק, בהתאם להוראות שנקבעו מראש.
פתרון נוסף המתייחס גם לקשיים הנוגעים לפטירה וגם לקשיים הנוגעים לאובדן כשרות משפטית הוא נאמנות בחיים. נאמנות היא הסדר משפטי במסגרתו אדם הנקרא "יוצר", ממנה נאמן וקובע במסגרת כתב נאמנות, הנקרא "הקדש", את מטרות ההסדר וכיצד על אותו נאמן לפעול. הסדר כזה ניתן להקים לטובת נהנים, כמו בני המשפחה של היוצר, ו/או לטובת מטרה, כמו הנצחה או קידום מטרה ציבורית כלשהי. לאחר שהיוצר קובע את תנאי הנאמנות, הוא מעביר אל הנאמן נכסים, כמו בענייננו – את תיק ההשקעות. מהרגע שהיוצר מעביר את תיק ההשקעות לנאמן, תיק ההשקעות כבר אינו חלק מנכסיו שלו, וכתוצאה מכך – תיק ההשקעות כבר לא נכלל בעיזבונו ואינו מוסדר בצוואתו. כמו כן, מהרגע שהבעלות בתיק ההשקעות וניהולו עוברים לנאמן, שאלת כשרותו המשפטית של היוצר הופכת לא רלוונטית.
לסיכום, כדי לוודא רציפות וניהול תקין של ההון המשפחתי, יש חשיבות מכרעת להיערכות מראש באמצעות יצירת "חליפה משפטית מותאמת אישית", הכוללת תמהיל של הכלים המשפטיים שפורטו לעיל יחד עם כלים משפטיים נוספים. במסגרת בניית החליפה, מומלץ להיוועץ בכל אנשי המקצוע הרלוונטיים, לרבות יועצי מס ומומחים לדין הזר. רק ע"י היערכות מקדימה כזאת ניתן לדאוג לרווחת המשפחה גם בדורות הבאים.
***
רוית לגו, מנכ"לית ובעלים של איטרניטי פמילי אופיס. בעלת תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות במימון. בעלת רשיון לייעוץ השקעות ומפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך. לרוית ניסיון של למעלה מ-20 שנה בשוק ההון בתפקידים בכירים, בין היתר ניהול נציגויות של בנקים שוויצרים, ניהול קרנות נאמנות וניהול השקעות למשפחות וחברות אמידות, עם נסיון ניהולי מצטבר של מיליארדי שקלים. משנת 2017 בעלת פמילי אופיס המספק ייעוץ השקעות הוליסטי (על כלל נכסי הלקוח), אובייקטיבי, אישי ומקצועי עבור משפחות וחברות בעלות הון. הייעוץ נעשה בחשבונות הלקוחות בארץ ובעולם. פרטים נוספים ניתן למצוא בכתובת www.eternityfo.co.il.
מיטל ליברמן, עו"ד, TEP, מייעצת ללקוחות בישראל ומחוצה לה בתחום הנאמנויות וההעברה הבין-דורית של נכסים. מיטל חברה בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 2013, בוגרת אוניברסיטת בר אילן במשפטים (LLB) משנת 2012 ומוסמכת אוניברסיטת ת"א במשפט מסחרי (LLM) משנת 2015. מיטל חברה בארגון הבינלאומי Society of Trusts and Estate and Practitioners (STEP) משנת 2015, וזאת לאחר שהשלימה שנתיים של לימודים והוענקה לה דיפלומה בניהול בין-לאומי של נאמנויות. בשנת 2018 מיטל הוסמכה ע"י האפוטרופוס הכללי ולשכת עורכי הדין לערוך ייפויי כוח מתמשכים. מיטל היא העורכת הראשית ומחברת אורחת של הספר "נאמנות בישראל: הלכה למעשה" מאת ד"ר אלון קפלן (2017), והיא נמנית בין מחברי המהדורה החמישית של הספר “Trusts in Prime Jurisdictions” (2019). כמו כן, מיטל היא מחברת הפרק "Adaptation Throughout History: The Journey of the Israeli Trust from a Charitable Trust to an Estate Planning Instrument", שפורסם בספר Asia-Pacific Trusts Law, Volume 2: Adaptation in Context (2022). מיטל פרסמה מאמרים פרי עטה בפרסומים בינ"ל שונים, ביניהם Trusts & Trustees, The International Family Office Journal, and STEP Journal. פרטים נוספים ניתן למצוא בכתובת www.mliberman-law.com.
