שנת ההשקעות החדשה החלה על רקע מלחמת "חרבות ברזל", אשר נכנסה לחודשה הרביעי, כשהמתיחות בצפון מוסיפה לתחושת אי הוודאות הכללית בישראל, זאת בנוסף להמשך פגיעת החות'ים בנתיבי הסחר הבינלאומי בים האדום.
בנק ישראל הוריד לראשונה את הריבית ברבע אחוז, מאז אפריל 2020, לרמה של 4.5% וזאת על רקע שיפור באינפלציה 12 חודשים אחורה שעמדה על 3% ונגעה ברמה הגבוהה של יעד האינפלציה של בנק ישראל.
הגרעון הממשלתי צפוי לתפוח ל6.6% מהתמ"ג לעומת 4.2% בשנה העוקבת בעקבות הוצאות המלחמה. בשל כך הוצע קיצוץ תקציבי אשר יבוצע במשרדים הממשלתיים באופן רוחבי למעט הוצאות הביטחון,זאת, בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים. התיקון יובא לאישור הכנסת.
שוק המניות בישראל ירד בצורה חדה בהובלת מניות הבנקים אשר ירדו בכ4.5%, מדד המעו"ף ומניות הנדל"ן ירדו בכ2% ואילו שוק אגרות החוב שמר על יציבות.
בשל העומס על הוצאות הממשלה והצפי לגיוסי חוב גדולים, אגרות החוב הממשלתיות הארוכות השקליות ירדו בלמעלה מאחוז ואילו הצמודות הורידו כחצי אחוז מערכן.
ההאטה בשוק הדירות ממשיכה לתת את אותותיה, כאשר מחירי הדירות ירדו בכ0.2% באוקטובר - נובמבר לעומת החודשיים שקדמו לכן וירידה חדה יותר של 1.3% לעומת החודשים המקבילים אשתקד.
ההייטק בישראל – ב-2023 נרשמה ירידה חדה של כ-60% בהשקעות בהייטק הישראלי לעומת השנה הקודמת, זאת בשל ירידה חדה בהשקעות הקרנות הזרות. סך השקעה בQ4 עמד על 1.3 מיליארד שח נתון הנמוך מאז 2017.
שוק המניות בארה"ב הוסיף להתחזק כאשר מדד הנאסד"ק והSP הוסיפו לערכם למעלה מאחוז וחצי.
איגרות החוב בארה"ב בדירוג גבוה הוסיפו לערכן כמחצית האחוז על אף אי השינויי בריבית בארה"ב כשהפד הותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25%-5.5% ואף רמז כי הסבירות להורדות ריבית באופן קונססיסטנטי השנה נמוכה כרגע.
הדולר התחזק במעט מול השקל כשסיים בעליה מינורית של 0.2% למרות הורדת הריבית בישראל והגדלת הפער בין הריביות ישראל – ארה"ב.
