אחת הנקודות שעולות במפגשים עם לקוחות זה נושא העלויות החבויות. לקוחות רבים לא מודעים כלל לעלויות הנסתרות בתיקים המנוהלים שלהם, המודעות הנה לגבי דמי הניהול שנקבע מולם בהסכם מול בתי ההשקעות אך העלויות מסביב כמעט ולא ברורות להם ולאחר בדיקה הם מופתעים לגלות את ההבדל המשמעותי בין מה שציפו למה שקורה בפועל.
ראשית חשוב לציין, כי על פי חוק, חברות הניהול מחויבות לפרט את העלויות שהלקוח משלם, הן החיצוניות (השקעות חיצוניות שלא בבעלות החברה), והן הפנימיות (עלויות שהן גובות עבור מוצרי הבית שלהן) וכן מה סה"כ העלות הסופית שהלקוח שילם לחברה עצמה.
העלות, קרי הוצאות הניהול הכלליות, יכולות להיות פאקטור משמעותי לאורך זמן בייחוד כשמדובר בניהול הון רב ולתקופות ארוכות. מעבר לבדיקת העלויות של הלקוח מול הגופים הבנקאיים והפחתתן למינימום, ניתן כיום לבנות תיקי השקעות שנהנים מעלויות פנימיות כמעט אפסיות. המטרה היא לבנות תיק שעונה על צרכי הלקוח, מושקע באפיקים ובסקטורים הרצויים, בפיזור הנכון, אך בעלויות פנימיות כמעט אפסיות. עלויות פנימיות הנן עלויות שהלקוח לעיתים לא מודע אליהן כגון: דמי ניהול קרן, דמי אחזקת ניירות ערך / עלויות ניהול חשבון, עלויות קניה ומכירה עלויות המרת מט"ח ועוד. כיום ניתן לבנות תיק עם תעודות/ קרנות סל - המכונים מוצרים פאסיביים כיוון שהקרן מחקה את המדד באופן מדוייק (ככל הניתן) ולא פועלת בשיקול דעת בבחירת הניירות בתעודה, אשר העלויות שלהן נמוכות משמעותית מקרנות נאמנות, מוצרים אקטיביים, אשר מנהל הקרן גובה עליהן דמי ניהול שיכולים להגיע ל-2.5% ואף יותר בקרנות מנייתיות (העלות מתומחרת ברמה יומית בתוך מחיר הקרן ולכן העלות הזאת מאוד חבויה מבחינת הלקוח). קרנות אקטיביות לכשעצמן מתקשות מאוד להכות את המדדים עליהם הן נשענות, על כן שימוש ברכישת אג"חים ומניות ספציפיות וכן תעודות וקרנות סל בארץ ובעולם יכול להקטין את העלויות הפנימיות של ניהול ההון המשפחתי בצורה חדה והשפעתן הישירה על התשואה והרווחיות המצטברת משמעותית מאוד לאורך זמן.
